האופנועים החשמליים הופכים בהדרגה לחלק משמעותי משוק התחבורה, וכמו ברכב חשמלי – גם לרוכבי אופנוע חשמלי יש צורך בתשתית טעינה מתאימה. במאמר זה נסקור באופן מקצועי ומקיף את כל מה שצריך לדעת על טעינת אופנוע חשמלי בשנת 2025: סוגי עמדות הטעינה (AC/DC) והטכנולוגיות החדישות, תקני השקע הנפוצים, מצב פריסת עמדות טעינה ציבוריות בארץ, עלויות טעינה (עמדה ציבורית לעומת טעינה ביתית), חברות עיקריות המספקות התקנה של עמדת טעינה ביתית לאופנועים, רגולציה ותקנות ממשלתיות בנושא, טיפים לדיירי בניינים משותפים שמעוניינים להטעין בבית – וגם מבט על המגמות העולמיות בתחום בהשוואה לישראל.
סוגי עמדות טעינה לאופנועים חשמליים: AC לעומת DC
מערכות טעינה לכלי רכב חשמליים – מכוניות ואופנועים כאחד – מתחלקות לשני סוגים עיקריים: טעינת AC (זרם חילופין) וטעינת DC (זרם ישר). טעינת AC היא האופציה הנפוצה והבסיסית יותר, ומתרחשת כאשר מספקים לרכב חשמל AC (בדומה לחשמל ביתי רגיל) והמטען המובנה בכלי ממיר אותו ל-DC כדי למלא את הסוללה. טעינת AC נחשבת איטית יחסית, עם הספקים אופייניים של 3.7 ועד 22 קילווואט, אך היתרון הוא שפיתרון זה זול ונפוץ – מתאים לטעינה ביתית ממושכת או לעמדות ציבוריות "איטיות" בחניונים. מנגד, טעינת DC מכונה גם "טעינה מהירה" ומספקת מתח DC גבוה ישירות למצברי האופנוע, תוך עקיפת המטען הפנימי, ובכך מאפשרת טעינה בקצב גבוה משמעותית.
עמדות טעינה מהירה DC מסוגלות כיום להגיע להספקים של עשרות ואף מאות קילוואט (תלוי בכלי ובתחנה), למשל תחנות אולטרה-מהירות של 150–350 קילוואט המשמשות רכבי חשמל. בפועל, מרבית האופנועים החשמליים הקיימים בשוק מסוגלים להיטען ב-AC בלבד, אך דגמים מתקדמים תומכים גם ב-DC: למשל, אופנועי Energica האיטלקיים והארלי דייווידסון LiveWire מצוידים בשקע CCS לטעינה מהירה, ומאפשרים מילוי כ-80% מקיבולת הסוללה בכ-40 דקות – קצב מרשים שמקרב את חוויית ה"תדלוק" שלהם לזו של כלי בנזין. עם זאת, עמדות DC הן יקרות ומעטות יותר, ולכן רוכבים רבים יבצעו את עיקר הטעינות ב-AC בבית או בעבודה, וישתמשו ב-DC בעיקר לצורך גיבוי בנסיעות ארוכות.
תקני טעינה ושקעי חיבור רלוונטיים לאופנועים חשמליים
תקני השקע והמחברים לטעינת רכב חשמלי הותאמו ברובם לכלי רכב ארבע גלגליים, אך אופנוע חשמלי משתמש באותם סטנדרטים, מאחר והתשתית משותפת. בישראל (ובאירופה בכלל) תקן החיבור הסטנדרטי לטעינת AC הוא Type 2 – שקע מנקס (Mennekes) בעל שבעה פינים, התומך בטעינה חד-פאזית ותלת-פאזית עד 22kW. כמעט כל אופנוע או קטנוע חשמלי המשווק בישראל כיום יגיע עם שקע Type 2 (או כבל תואם Type 2), המתחבר לעמדות ביתיות וציבוריות רגילות. בארה"ב וביפן קיים תקן Type 1 (J1772) הישן יותר, אך הוא פחות רלוונטי בארץ.
לגבי טעינה מהירה DC – התקן הנפוץ בישראל ובאירופה הוא CCS Combo Type 2, המשלב את מחבר Type 2 יחד עם שני פיני DC נוספים בחלקו התחתון של השקע. תקן CCS זה קיים בכל עמדת טעינה מהירה ציבורית בישראל, וגם אופנועים התומכים בטעינת DC (כמו דגמי Energica) משתמשים בו. תקן DC נוסף, CHAdeMO, נפוץ בעיקר ברכבים יפניים כדוגמת ניסאן ליף, ולא מצוי באופנועים מודרניים – למעשה, כמעט ואין אופנוע חשמלי בשוק הישראלי עם שקע CHAdeMO. לכן, רוכבי אופנועים חשמליים בארץ יטענו ב-DC (אם לכלי שלהם יש יכולת כזו) באמצעות מחבר CCS Combo 2, וב-AC באמצעות Type 2.
ראוי לציין שגם רשת הטעינה של טסלה באירופה/ישראל אימצה את תקן ה-CCS, כך שטעינה מהירה לאופנועים תתאפשר בכל תחנה מהירה סטנדרטית. מבחינת כבלים: בעמדות AC ציבוריות בישראל בדרך כלל אין כבל קבוע, ויש להשתמש בכבל נייד שהרוכב מביא – לרוב כבל Type 2 דו-צדדי (או Type 1 בצד אחד אם הכלי נדיר ותומך בכך). בעמדות DC, לעומת זאת, הכבל תמיד מחובר לעמדה (לדוגמה כבל CCS או CHAdeMO תלוי בתחנה).
פריסת עמדות הטעינה הציבוריות בישראל
בישראל חלה התרחבות מואצת בפריסת תשתית טעינת רכבים חשמליים, לרבות אופנועים. נכון לתחילת 2024, פרושות בארץ כ-6,000 עמדות טעינה ציבוריות בזרם AC (טעינה "איטית" או בינונית), בנוסף למספר של כמה מאות עמדות טעינה מהירה DC המותקנות בתחנות דלק ובאתרים מרכזיים. אומנם עמדות אלה מיועדות רשמית לרכב חשמלי, אך רוב מוחלט שלהן מתאים גם לאופנועים וקטנועים חשמליים, שמשתמשים כאמור במחברי הטעינה התקניים בדומה לרכב – כך שרוכבי דו-גלגלי חשמלי נהנים למעשה מהתשתית הקיימת לרכבים.
השוק הישראלי מפוצל בין מפעילים רבים: יש למעלה מ-20 חברות שונות המפעילות עמדות טעינה ציבוריות בארץ, כאשר לכל אחת אפליקציה ותעריפים משלה. עם זאת, ישנם כמה שחקנים גדולים במיוחד בתחום טעינת ה-AC הציבורית: חברת EV-Edge (מקבוצת יוניון, יבואנית טויוטה וג’ילי) היא הגדולה ביותר ומפעילה כ-1,282 עמדות AC ציבוריות בכ-373 אתרים, כולל מאות עמדות בערים כמו תל אביב, חיפה, נתניה ואילת. אחריה ניצבת אפקון – ON (חברת אפקון תחבורה חשמלית), עם כ-938 עמדות AC בפריסה ארצית רחבה, שגם הקימה את העמדה האולטרה-מהירה הראשונה (360 קילוואט) בארץ. חברת סונול EVI – זרוע הטעינה של סונול – אף היא בולטת עם ~840 עמדות AC בכ-225 אתרים (ובפרט מובילה בירושלים עם 161 עמדות). מפעילות נוספות כוללות את Greenspot (גרינספוט) עם כ-420 עמדות AC, ZEN Energy (זוקו) עם ~280 עמדות, סקאלה אנרגיה (Skala, מקבוצת אלייד) עם 233 עמדות ועוד מספר חברות קטנות יותר.
ריבוי המפעילים יוצר אתגר מסוים למשתמשים, הנדרשים להוריד אפליקציות שונות ולהירשם לכל שירות בנפרד, אם כי יש ציפייה שעם הזמן תונהג אפשרות תשלום אחידה או אינטגרציה בין הרשתות (למשל תשלום בכרטיס אשראי בכל עמדה ללא אפליקציה). בשורה התחתונה, רוכב אופנוע חשמלי בישראל נהנה כיום מנגישות לאלפי נקודות טעינה ברחבי המדינה – מתשתית הזהה כמעט לחלוטין לזו של רכב חשמלי – עם פריסה ערה במיוחד במרחב העירוני ובצירי תנועה מרכזיים.
עלויות טעינה באופנוע חשמלי: ציבורית מול ביתית
אחד היתרונות המשמעותיים של אופנוע חשמלי הוא עלות ה"דלק" הנמוכה ביחס לבנזין. עם זאת, יש הבדל ניכר בין עלות טעינה ביתית לעלות טעינה בעמדות ציבוריות, ובפרט טעינה מהירה. טעינה ביתית מתבצעת מחשבון החשמל הביתי בתעריף הצרכן הרגיל – נכון ל-2025, כ-0.62 שקלים לקוט"ש (כולל מע"מ). משמעות הדבר: למשל, טעינה מלאה של סוללה בקיבולת 10 קוט"ש (בקירוב גודל סוללה של קטנוע חשמלי עירוני) תעלה כ-6 שקלים בלבד בבית, וטווח נסיעה של 100 ק"מ יעלה בסביבות 13 אגורות לקילומטר.
כאשר נטענים בעמדות ציבוריות AC "איטיות", התעריף גבוה יותר מהבית, אם כי עדיין סביר. טווח המחיר בטעינת AC ציבורית בישראל כיום הוא בערך 0.70 עד 1.40 ש"ח לקוט"ש (משתנה לפי מפעיל, מיקום ומנוי), כלומר בערך כפול ממחיר החשמל הביתי. עבור אופנוע חשמלי, זה שקול לכ-14–28 אג' לק"מ – עדיין זול משמעותית מדלק, אך יש לקחת בחשבון בהוצאות. בטעינה מהירה DC העלויות גבוהות עוד יותר: תעריפי טעינה מהירה נעים סביב 2 ש"ח לקוט"ש בממוצע אצל מרבית המפעילים, עם טווח טיפוסי של ~1.8–2.5 ש"ח (תלוי בחברה ובתחנה ספציפית). כך, טעינה מהירה יכולה לעלות פי 3–4 מאשר טעינה בבית. לדוגמה, חברות כמו EV-Edge ואפקון גובות בסביבות 1.8–2.8 ש"ח לקוט"ש ב-DC, בעוד סונול ופז קרובות ל-2.4–2.5 ש"ח. בשורה תחתונה, עלות טעינה לאופנוע חשמלי הזולה ביותר היא בבית (כמה אגורות בודדות לק"מ), אחריה טעינה ציבורית AC (בסדר גודל של עשרות אגורות לק"מ), והיקרה ביותר – טעינה מהירה מזדמנת (עד כ-0.5 ש"ח לק"מ, ועדיין זולה משמעותית מעלות דלק לקטנוע בנזין).
מומלץ לרוכבים לבצע את מירב הטעינות בבית או במקום העבודה, ולהסתמך על רשת ציבורית בעיקר למצבי הצורך. חשוב גם לציין שחלק מהמפעילים מציעים מנויים חודשיים מוזלים או הטבות שונות, וכדאי להשוות ביניהם.
חברות מובילות בהתקנת עמדות טעינה ביתיות לאופנועים חשמליים
רוב רוכבי האופנועים החשמליים יעדיפו, כאמור, להתקין עמדת טעינה ביתית בחניה שלהם, לטעינה נוחה וזולה במהלך הלילה. בתחום זה פועלות בישראל מספר חברות – חלקן הן אותן חברות גדולות שמפעילות את העמדות הציבוריות, ואחרות מתמחות specifically במכירה והתקנה של מטענים ביתיים. למעשה, מרבית החברות המובילות מציעות מכירה והתקנה של עמדת טעינה ביתית כחלק מסל השירותים שלהן. למשל, אפקון EV משמשת כקבלן ההתקנות הרשמי עבור לקוחות טסלה בישראל, ומציעה עמדות ביתיות גם לכלל הציבור. EV-Edge אף היא מספקת מטענים ביתיים והקמה בבניינים משותפים, וכן חברות הרשתות הציבוריות האחרות (סונול EVI, גרינספוט, סקאלה וכד’) מספקות שירותי התקנה לבתים פרטיים ולבניינים. לצד אלה, קיים מגוון חברות פרטיות המתמחות בתחום: למשל שנפ EV – חברת המצברים הוותיקה שנפ שנכנסה לתחום ומשווקת מטעני Wallbox ספרדיים לשימוש ביתי, או חברות טכנולוגיה חדשות כגון EVmeter (של חברת נאייקס) המשווקת עמדות חכמות עם חיוב בכרטיס אשראי. עוד ניתן למנות שמות כמו חברת EV Energy, SparkPlug (ספארק פלאג), Plugo (פלאגו), Boost Point, EV-Aviv (EVAYA) ואחרות – כולן מציעות שירות דומה של ייעוץ, מכירת עמדת טעינה והתקנתה בבית הלקוח או בבניין משותף.
חלק מהחברות הללו גם מציעות פתרונות ניהול ובקרה דרך אפליקציה, שירות תחזוקה, ואפילו שילוב העמדה הביתית במערך העמדות הציבוריות (למשל לצורך ניטור עומסים וחיוב משתמשים שונים). טווח המחירים להתקנת עמדת טעינה ביתית נע היום סביב 2,000–3,000 ש"ח (כולל חומרה ועבודה בסיסית) להתקנה סטנדרטית בחניה צמודה – מחיר שעל אף שהוא אינו מבוטל, מוחזר לרוב תוך זמן קצר בחיסכון על דלק. בבחירת חברה להתקנת עמדת טעינה, מומלץ לוודא שהיא בעלת ניסיון והסמכה ייעודית (רישיון חשמלאי ומתקין עמדות טעינה), לקבל המלצות ולבדוק שהעמדה עצמה נושאת תקינה ישראלית ואחריות. ככלל, השוק התחרותי כיום מאפשר לרוכבים לבחור מבין מספר הצעות, לשאול שאלות טכניות (כמו הספק עמדת הטעינה – לרוב 7.4kW חד-פאזי או 11–22kW תלת-פאזי – והתאמתו לתשתית בבית), וכמובן להשוות מחירים ושירות לפני החלטה.
רגולציה ותקנות בישראל לגבי התקנת עמדות טעינה לדו-גלגליים
ממשלת ישראל זיהתה את הצורך בהסרת חסמים לפריסת טעינה ביתית, במיוחד בבניינים משותפים שבהם מתגוררים רבים מהרוכבים הפוטנציאליים. כיום, החוק בישראל תומך בבעלי רכבים חשמליים המעוניינים להתקין מטען בחניה הפרטית שלהם בבניין: תיקון לחוק המקרקעין מאפשר לכל דייר שבבעלותו חניה רשומה להציב עמדת טעינה פרטית, ובלבד שההתקנה עומדת בדרישות הבטיחות – ועד הבית אינו רשאי לסכל את הבקשה אם התנאים הטכניים מתקיימים. כלומר, אם יש לכם אופנוע חשמלי וחניה פרטית בטאבו, תוכלו עקרונית להתקין שקע טעינה (המוזן מחשבון החשמל הפרטי שלכם או עם מונה נפרד) ללא צורך בהצבעה או אישור שכנים, מעבר להודעה והתאמה טכנית.
במקרים של בניין ללא חניות פרטיות צמודות (למשל חניון משותף), המצב מורכב יותר אך גם עליו עובדים ברגולציה: לפי הצעת חוק עדכנית, תתאפשר הקמה של תשתית טעינה משותפת ברכוש הכללי ברוב רגיל של דיירי הבניין, כולל אפשרות לחיבור עמדות על חשמל משותף עם מוני משנה לחלוקת ההוצאות. עוד עיקרון חשוב הוא חלוקת עלויות החשמל – החוק צפוי לקבוע מנגנון שבו כל דייר ישלם לפי חלקו בצריכת הטעינה אם משתמשים בחיבור חשמל משותף(למשל באמצעות מערכת ניהול טעינה חכמה). בנוסף, הדיירים יוכלו ברוב מיוחד (שני שלישים) להחליט על הקצאת אזורי חניה משותפים לרכבים חשמליים ולהצבת עמדות לשימוש כלל הדיירים.
גם בתחום תכנון ובנייה נעשתה התקדמות: כיום מחויבים יזמי בנייה חדשה לכלול הכנה לתשתיות טעינה. לפי תקנות שמגובשות, כל בניין חדש עם חניה יצויד בתשתית חשמל מתאימה לעמדות טעינה – כגון תשתית צנרת חשמל, לוח חשמל ייעודי למטענים וכו' – עוד במהלך הבנייה. כך, דיירים בפרויקטים חדשים יוכלו בקלות יחסית להוסיף עמדת טעינה לכלי הרכב הדו-גלגלי או הרכב הפרטי שלהם, ללא צורך בשינויים יקרים בדיעבד.
חשוב להדגיש שהתקנות והחקיקה חלות על כלי רכב חשמליים בכלל, ולא קיימת הבחנה ספציפית נגדית בין אופנוע חשמלי לרכב חשמלי. כלומר, הזכאות והחובות זהות – גם רוכב אופנוע חשמלי זכאי לאותם תנאים להתקנת מטען ביתי. למעשה, בשל ההספקים הנמוכים יחסית הנדרשים לאופנוע (סוללות קטנות יותר), קל עוד יותר מבחינה טכנית לעמוד בדרישות בלי להעמיס על תשתית החשמל. לסיכום, הרגולטור הישראלי משדר עידוד ואמון: הוא מסיר חסמים ביורוקרטיים ומחייב הכנת תשתיות, מתוך מטרה לתמוך במעבר לתחבורה חשמלית דו-גלגלית וארבע-גלגלית כאחד.
עמדת טעינה בבניין משותף, טיפים והמלצות
התקנת עמדת טעינה בבית משותף יכולה לעבור חלק – אם ניגשים נכון למשימה. להלן כמה המלצות מעשיות לרוכב האופנוע החשמלי הדייר בבניין:
- בדקו את סטטוס החניה שלכם: האם מקום החניה שלכם רשום על שמכם (בטאבו) ומהווה רכוש פרטי, או שהוא חלק מהרכוש המשותף? אם החניה פרטית, אתם רשאים לפעול להתקנה עצמאית כמעט ללא מגבלות. אם היא משותפת או אין לכם חניה צמודה, תידרש מעורבות של ועד הבית ושכנים – במקרה כזה רצוי להסביר ולשתף בתוכנית כבר בשלב מוקדם.
- יידוע ותיאום עם ועד ושכנים: גם אם החוק מאפשר לכם לפעול בלי אישור מלא של כולם, שמירה על שקיפות ושיתוף פעולה תקל על התהליך ותמנע התנגדויות. עדכנו את ועד הבית על כוונתכם מוקדם ככל האפשר, הציגו בפניהם (ולשכנים הגובלים) את תוכנית ההתקנה, והדגישו שתישאו בעלות החשמל בעצמכם. לעיתים קרובות חשש הדיירים הוא "מי ישלם על החשמל" – הראו שאתם מתקינים פתרון המפריד את צריכת העמדה מצריכת החשמל המשותף.
- מקור אספקת החשמל וחיוב: הגדירו מראש איך תחובר עמדת הטעינה לחשמל. יש שלוש אפשרויות: חיבור לעמדת הטעינה מקו החשמל הפרטי בדירתכם (כך הצריכה מתווספת לחשבון שלכם); התקנת מונה חשמל נפרד על שם הדירה שלכם בלוח המשותף; או במקרים מסוימים שימוש בחשמל המשותף עם מערכת לניטור וחיוב מדויק עבורכם. ברוב המקרים עדיף לחבר את המטען לדירתכם או למונה ייעודי – כך לא תהיו תלויים באחרים. חברות התקנה רבות מציעות כיום מונה חכם עם תקשורת, המאפשר למדוד כמה חשמל נצרך לטעינה ואף לחייב אוטומטית כרטיס אשראי שהוגדר מראש. פתרונות כאלה מעולים למניעת מחלוקות עם ועד הבית על חשבון החשמל.
- בחירת מטען מתאים והספק: ודאו שהעמדה שתתקינו היא בעוצמה המתאימה גם לכלי הרכב שלכם וגם לתשתית החשמל בבניין. בדרך כלל מטען חד-פאזי 16 אמפר (כ-3.7kW) או 32 אמפר (7.4kW) יספיקו לאופנוע, ויטעינו סוללה מלאה במשך הלילה בקלות. אם יש לכם תשתית תלת-פאזית ומטען 11kW או 22kW – אולי עבור רכב בעתיד – ודאו שלוח החשמל והמונים ערוכים לכך. בכל מקרה, מערכת ההגנה (מאמ"ת ופחת) צריכה להיות תואמת להספק המטען.
- התקנה מקצועית ובטיחות: העמדת הטעינה היא ציוד חשמלי עתיר זרם, לכן הקפידו שעל העבודה יבצע חשמלאי מוסמך עם ניסיון במטעני רכב. ודאו שמותקן מפסק מגן (פחת) ייעודי, כבל תקני ובמידת הצורך הארקה כנדרש. בבניין משותף, ישנה חשיבות גם לנראות – העבירו את הכבל בצנרת מסודרת, הקפידו שלא יהיו חוטים חשופים או מכשולים ברכוש המשותף.
- ביטוח ואחריות: בדקו עם חברת הביטוח שלכם אם יש צורך לציין את עמדת הטעינה בפוליסה (לעיתים עמדות מגיעות עם ביטוח אחריות מוצר מהספק). כמו כן, אם ההתקנה ברכוש משותף, רצוי שהועד יוודא כיסוי ביטוחי למקרה של נזק כתוצאה מהעמדה. ברוב המקרים לא נדרש תשלום נוסף, אך עדיף להיות בטוחים.
- ניהול עומס וחלוקה עם שכנים נוספים: אם בבניין שלכם יש או יהיו עוד דיירים עם רכב/אופנוע חשמלי, מומלץ לשקול מערכת לניהול טעינה חכם. מערכות כאלה מאזנות את העומס כשמספר כלי רכב נטענים במקביל, כדי לא לחרוג מהאמפרז' המירבי של הבניין. למשל, המערכת תוכל להאט זמנית את קצב הטעינה של אופנוע אחד כאשר רכב אחר מתחיל להיטען, ולהפך. כך תמנעו קפיצות עומס וניתוקי חשמל.
- שקלו טעינה משותפת: בבניינים מסוימים, במקום שכל דייר יתקין עמדה פרטית בנפרד, ועד הבית מקים מספר עמדות משותפות בחניה הכללית לשימוש כל הדיירים החשמליים. מודל זה מצריך ניהול פנימי (באמצעות כרטיסים חכמים או אפליקציה ייעודית), אך יכול להיות יעיל אם אין לכל דירה חניה פרטית. חשוב לדעת שנושא זה עדיין חדש ולא לחלוטין מוסדר בחוק (נמצאות בהכנה תקנות בנושא), ולכן דורש את הסכמת רוב הדיירים ותיאום ברור של חלוקת העלויות.
יישום הטיפים הללו יסייע לכם לעבור את תהליך הצבת עמדת הטעינה הביתית בצורה חלקה ובטוחה, כך שתוכלו ליהנות מכל היתרונות של טעינת אופנוע חשמלי בבית – נוחות, חיסכון ועלות אנרגיה זולה.
מגמות עולמיות בתחום טעינת אופנועים חשמליים והשוואה לישראל
בעולם הרחב מתפתחות מספר מגמות מעניינות בכל הנוגע לטעינת דו-גלגלי חשמלי, שחלקן מגיעות גם אלינו. מגמה ראשונה היא טעינה מהירה והגדלת הטווח: יצרני אופנועים חשמליים בינלאומיים משפרים כל העת את טכנולוגיות הטעינה המהירה, מתוך מטרה לצמצם את "חרדת הטווח" גם בקרב רוכבים. דגמי פרימיום חדשים (למשל Energica Experia, Harley-Davidson LiveWire, Zero SR/F עם מודול טעינה מהירה אופציונלי) מציעים יכולת טעינה בקצב גבוה – לעיתים 20–30 דקות בלבד ל-80% קיבולת בסוללה גדולה, בהינתן עמדת DC מתאימה. המשמעות היא שבמסעות ארוכים ניתן לעצור להפסקת קפה ולטעון כמות משמעותית של אנרגיה, בדומה לרכב חשמלי. בישראל, מאחר ושוק האופנועים החשמליים עודנו קטן, יש מעט כלים שתומכים בפועל ב-DC – רק דגמים בודדים ויקרים שנמכרים בכמויות מצומצמות. אך התשתית קיימת והולכת ומשתפרת, כך שבהתאם לגידול בכמות האופנועים התומכים, רשת עמדות ה-DC (כמו של אפקון, EV-Edge, סונול וכו') תוכל לשמש גם אותם.
מגמה בולטת נוספת היא החלפת סוללות (Battery Swapping) – במיוחד בקרב קטנועים עירוניים באסיה. במדינות כמו טייוואן, הודו וסין, במקום להטעין את הסוללה בתוך הקטנוע, נהוג להחליף סוללה ריקה בסוללה טעונה בתחנות ייעודיות. חברת Gogoro הטייוואנית מובילה טרנד זה עם רשת "כוורות" החלפת סוללה בפריסה נרחבת, המאפשרת לרוכב לעצור בתחנה, לשלוף את הסוללה הריקה מכלי הרכב ולשים במקומה סוללה מלאה – כל התהליך לוקח שניות ספורות. שיטה זו פותרת את הצורך בהמתנה לטעינה ומקבילה בתחושתה למילוי דלק. באופן מעניין, מגמה זו עושה את דרכה גם לישראל: החל מ-2022 החל פיילוט של קטנועי Gogoro בארץ, בשיתוף חברת פז. מספר תחנות החלפת סוללות הוקמו במתחמי דלק של פז בגוש דן (9 תחנות נכון לספטמבר 2022), ולקוחות הרוכשים קטנוע גוגורו מצטרפים למנוי חודשי המאפשר להם החלפות סוללה בלתי מוגבלות (עד רף שימוש מסוים) בעלות קבועה. השירות הזה עדיין בחיתוליו בישראל ומוגבל לדגם ספציפי, אך הוא מציב אפשרות חדשה ומסקרנת לרוכבי קטנועים חשמליים בעתיד – ייתכן שנראה פריסה נרחבת יותר אם הניסוי יצליח. חשוב לציין כי החלפת סוללות דורשת סטנדרטיזציה – יצרני אופנועים מובילים (כגון הונדה, ימאהה, פיאג'ו וק.ט.מ) כבר הקימו קונסורציום בינלאומי לפיתוח תקן אחיד לסוללות נשלפות, מתוך כוונה לייצר אקו-סיסטם שבו תחנות החלפה ישרתו מגוון מותגים.
מבחינת התשתית הציבורית, בעולם (ובעיקר באירופה) מקודמת מדיניות של פריסת עמדות טעינה אוניברסליות יותר ויותר. במדינות האיחוד האירופי נכנסות תקנות שמחייבות אפשרות תשלום פתוחה (לדוגמה תשלום באמצעות כרטיס אשראי ללא אפליקציה) בכל עמדת טעינה ציבורית – דבר שעשוי לסייע גם לרוכבי אופנועים חשמליים הנזקקים לטעינה בדרכים. בישראל, כפי שצוין, המגוון הרחב של מפעילי טעינה מקשה מעט, אך ייתכן שבעתיד תאומץ רגולציה דומה שתפשט את הגישה לכל עמדה. עוד טרנד הוא התקנת עמדות ייעודיות לדו-גלגלי בערים צפופות – למשל עמודי טעינה ברחובות הערים המיועדים לקטנועים חשמליים של שירותי משלוחים. בערים כמו פריז וברצלונה כבר החלו פיילוטים להצבת שקעי טעינה בחניות אופנועים ציבוריות, כדי לעודד שליחים וקורקינטים חשמליים להשתמש בהם במקום בתחנות דלק. בישראל טרם קיימת יוזמה ספציפית כזו, אך סביר שבהמשך כאשר יגדל מספר האופנועים החשמליים הפעילים (למשל במשטרה, בצבא או בחברות משלוחים גדולות), נראה התאמות תשתית לנוחות הטעינה שלהם – ייתכן באמצעות שיתוף פעולה בין עיריות וחברות אנרגיה.
זמני טעינה מומלצים לאופנוע חשמלי
זמני טעינה מומלצים משתנים בהתאם לסוג עמדת הטעינה ולקיבולת הסוללה באופנוע. ככלל, טעינת AC (עמדה ביתית או ציבורית רגילה) תהיה אידיאלית עבור טעינה לילית או בשעות העבודה, עם זמני טעינה ממוצעים של בין 2–4 שעות לסוללה מלאה (10–15 קוט"ש). טעינת DC מהירה מומלצת בעיקר במהלך נסיעות ארוכות או כאשר אין גישה לעמדה איטית וזמינה – טעינה כזו מאפשרת לטעון כ-80% מסוללה ריקה בתוך כ-30–45 דקות בלבד, אך מומלץ להשתמש בה באופן מתון כדי לשמור על חיי הסוללה לאורך זמן.
מומלץ לתכנן את זמני הטעינה בהתאם להרגלי הנסיעה ולשגרת היום, כדי להפיק את המרב מהאופנוע החשמלי שלכם.
שאלות נפוצות בנושא עמדות טעינה לאופנוע חשמלי
האם כל אופנוע חשמלי מתאים לכל עמדת טעינה ציבורית?
רוב האופנועים החשמליים המשווקים בישראל מתאימים לטעינה בכל עמדות ה-AC הציבוריות עם תקן Type 2. לגבי טעינה מהירה DC – רק אופנועים מסוימים, בדרך כלל דגמי פרימיום, יתמכו בטעינה זו ויש לוודא תאימות מראש.
כמה עולה טעינה מלאה של אופנוע חשמלי?
טעינה ביתית עולה כ-0.6 ש"ח לקוט"ש. כלומר, טעינה מלאה של סוללה ממוצעת של 10 קוט"ש תעלה כ-6 שקלים בלבד. טעינה ציבורית איטית תעלה בין 0.7–1.4 ש"ח לקוט"ש, וטעינה מהירה DC כ-2–2.5 ש"ח לקוט"ש.
האם אפשר להתקין עמדת טעינה אם אין לי חניה פרטית?
ניתן להתקין עמדת טעינה גם בבניינים משותפים, אך יש לתאם מראש עם ועד הבית ולבדוק אפשרויות כמו חיבור חשמל נפרד או מונה ייעודי כדי למנוע מחלוקות.
האם אפשר להשתמש בשקע ביתי רגיל לטעינת אופנוע חשמלי?
כן, אך טעינה משקע ביתי רגיל היא איטית מאוד (בדרך כלל 8–10 שעות לסוללה מלאה), ופחות מומלצת מבחינה בטיחותית. רצוי להשתמש בעמדת טעינה ביתית ייעודית.
כמה עולה התקנת עמדת טעינה ביתית?
מחיר התקנת עמדת טעינה ביתית סטנדרטית נע בין 2,000 ל-3,000 ש"ח, תלוי בסוג העמדה ובמורכבות ההתקנה.
האם טעינה מהירה מזיקה לסוללה?
טעינה מהירה מדי יום יכולה לקצר את חיי הסוללה. מומלץ להשתמש בטעינה מהירה לעיתים רחוקות בלבד (למשל נסיעות ארוכות) ולהעדיף טעינה איטית באופן שוטף.
ישראל על הדרך הנכונה: עתיד טעינת האופנועים החשמליים כבר כאן
לסיכום, המגמות הגלובליות מצביעות על שילוב של טעינה מהירה יותר, שיטות טעינה חלופיות (כמו החלפת סוללות), ושיפור הנגישות והנוחות למשתמשי רכב חשמלי דו-גלגלי. מצב השוק בישראל כיום נמצא בתחילת הדרך בתחום זה: מספר האופנועים החשמליים על הכביש עוד נמוך (כמה מאות ב-2023, אך בצמיחה), ותשתית הטעינה מתבססת בעיקרה על הרשת המיועדת למכוניות. מצד שני, ישראל צועדת יחד עם העולם קדימה – התשתית הציבורית צפופה יחסית וממשיכה להתרחב, התקנות החוק מקלות על טעינה ביתית, ואפילו טכנולוגיית החלפת הסוללות החדשנית כבר קנתה דריסת רגל.
רוכב אופנוע חשמלי ישראלי בשנת 2025 יכול להתנחם בכך שעם קצת תכנון ותיאום, הוא ימצא פתרונות טעינה לכל צורך: טעינה לילית בבית בעלות זניחה, טעינה מהירה בדרך אם צריך, ורשת מתפתחת שתמשיך להשתפר ככל שה"מהפכה החשמלית" בדו-גלגלי תצבור תאוצה. אופנוע חשמלי מביא איתו לא רק שקט ואפס פליטות, אלא גם שינוי תפיסה באופן ה"תדלוק" – וישראל נמצאת על המסלול הנכון לתמוך בשינוי הזה, הן בטכנולוגיה והן בתשתיות.